אזרחות ליטאית

צרו קשר ונשמח לעזור עם אזרחות ליטאית או בכל נושא אחר:

בליטא, אחת משלוש המדינות הבלטיות שבעבר חסו תחת צילה של ברית המועצות וכיום נהנות מעצמאות ושגשוג, חיו בעבר קהילות יהודיות גדולות ורבות השפעה: וילנה, בירתה של ליטא, אף כונתה "ירושלים ד'ליטא", ו-30% מתושביה היו יהודים. כיום נותרו מעט מאוד יהודים בליטא, אולם הצטרפותה של המדינה לאיחוד האירופי (באחד במאי 2004) גורמת לכך שישראלים רבים בעלי שורשים ליטאיים מבקשים אזרחות ליטאית על מנת ליהנות מכל ההטבות שמעניק דרכון ליטאי.

ההיסטוריה של ליטא והקושי בהוצאת אזרחות ליטאית

עד 1918 ליטא לא הייתה מדינה עצמאית (בפברואר 1918 קרסה האימפריה הרוסית בעקבות מלחמת העולם הראשונה. ליטא נכבשה על ידי הצבא הגרמני, אולם כעבור מספר חודשים הוחלט כי המדינה תהפוך לרפובליקה עצמאית). גם בין 1940 ל- 1990 לא הייתה ליטא מדינה עצמאית: ביוני 1940 נכנסו לשטחה לא פחות מ- 150,000 חיילים סובייטיים, וליטא הפכה לחלק מברית המועצות. רק לקראת סוף שנות השמונים של המאה העשרים החלה ליטא לדרוש עצמאות, והמאבק הגיע לשיאו הלא אלים והמרשים ב- 23 באוגוסט 1989, כשמיליוני לטבים, ליטאים ואסטוניים שילבו ידיים ויצרו שרשרת אנושית באורך 600 ק"מ! החל ממרץ 1990 ליטא היא שוב מדינה עצמאית – ובין השאר גם מנפיקה אזרחות ליטאית למי שעומד בתנאים שקבעה, וכן דרכון של המדינה לבעלי האזרחות.

הזכאים לאזרחות ליטאית, אם כך, נחלקים לשתי קבוצות: צאצאי ילידי ליטא בשני העשורים בהם הייתה עצמאית בין שתי מלחמות העולם, ואלה שנולדו בה לאחר 1990 (שמטבע הדברים, לנוכח הצטמצמותה המשמעותית של הקהילה היהודית בליטא עד מועד זה, מהווים מיעוט קטן). כל מי שנולד בשטח ליטא בפרק הזמן בו הייתה המדינה משויכת לברית המועצות אינו זכאי לאזרחות ולדרכון (בניגוד לאזרחות הונגרית, אגב, המוענקת במקרים מסוימים גם למי שנולד בשטחים שהיו בשליטת הונגריה בעבר).

אפשרות אחרת לזכות באזרחות ובדרכון ליטאי היא באמצעות חתונה עם בעל אזרחות שכזו – נישואין עם אזרח ליטאי מקנים אוטומטית זכאות לאזרחות זו (בניגוד למשל לאזרחות יוונית המוענקת לבאים בברית הנישואין עם אזרחי יוון רק בתנאים מסוימים).

את הבקשה לאזרחות ליטאית יש להגיש לשגרירות ליטא בישראל, כשהיא מגובה כמובן בכל המסמכים הרלוונטיים המוכיחים את הקשר של מבקש האזרחות לראש ה"שושלת" שלמעשה "מוריש" את האזרחות לכל צאצאיו. שגרירות ליטא בישראל שוכנת ברח' שאול המלך 8 בתל אביב (בין מתחם הקאמרי ללונדון מיניסטור), והמסמכים המוגשים לה חייבים להיות מתורגמים לליטאית וחתומים על ידי נוטריון.

מאחר שהמסמכים הדרושים אמורים להוות הוכחה לאזרחות שהתקיימה לפני קרוב למאה שנה (בין 1918 ל- 1940) וכן קשרי דם שנוצרו לפני זמן רב, ומאחר שהם נמצאים בארכיונים בליטא (שרובם עדיין אינם ממוחשבים), הוצאתה של אזרחות ליטאית היא תהליך סבוך למדי. פנייה לעורך דין שמתמחה בהוצאת אזרחות אירופית במדינות מזרח אירופה עשויה לסייע באיתור המסמכים הרלוונטיים ובהגשת בקשה מסודרת שסיכויי הצלחתה גבוהים יותר.

דרכון ליטאי – שער לאירופה (ובמקרים מסוימים גם לארה"ב)

דרכון ליטאי מאפשר עבודה חוקית בכל מדינות האיחוד האירופי, ללא כל סייגים ומגבלות, וכן לימודים בשורה ארוכה (ומרשימה) של מוסדות לימוד אירופאים – תוך תשלום שכר לימוד מופחת ובמקרים מסוימים גם סיוע בתנאי המחיה.

בנוסף, מאפשר דרכון זה כניסה לארה"ב, לעד 3 חודשים, ללא צורך בוויזה (באמצעות מסלול הנקרא VWP שמעניק אישור כניסה אלקטרוני לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות – ESTA שמו). בעלי אזרחות ליטאית חייבים להחזיק בדרכון אלקטרוני כדי ליהנות מהטבה זו (כמו גם בעלי אזרחות לטבית, אגב). בנוסף מהווה הדרכון דרכון אירופי לכל דבר, כך שהמחזיקים בו יכולים ליהנות גם מאפשרויות אחרות בדרך לארה"ב, כולל כאלה החסומות בפני מחזיקי דרכון ישראלי בלבד.