שגרירות רוסיה בחיפה

הקונסוליה הכללית של רוסיה בחיפה
консульство россии в хайфе
היסטוריה של יחסים דיפלומטיים

קונסוליה רוסית – חיפה

מידע אודות הקונסוליה הכללית של רוסיה בחיפה: שגרירות רוסיה בחיפה היא למעשה קונסוליה נציגות דיפלומטית של הפדרציה הרוסית בישראל.

כתובת: הפרסים, 24, חיפה, 31000, ישראל, ת.ד 306
טלפון: +(972) 4 866-7551, +(972) 4 866-7556,
פקס: +(972) 4 866-7553
דוא"ל: [email protected]

שעות ביקור: שני – שישי – 9.00 – 14.00.
סופי שבוע: שבת, ראשון וחגים רשמיים ברוסיה.

הקונסוליה הכללית של הפדרציה הרוסית בחיפה

המחלקה הקונסולרית של השגרירות מספקת שירותים לאזרחי רוסיה ולתושבי ישראל. בדצמבר 2017 הודיעה רוסיה כי תסגור את שגרירותה בישראל בשל קשיים כלכליים. עם זאת, מאוחר יותר היא הפכה החלטה זו. שגרירות רוסיה בחיפה היא הנציגות הדיפלומטית הרוסית הראשונה בישראל. היא נפתחה ב-18 בנובמבר 2017. השגרירות ממוקמת בבניין ששימש בעבר כמעונו של שגריר ישראל ברוסיה, וממוקם בסמוך לשגרירות גרמניה, אך לא במתחם דיפלומטי. המהלך של רוסיה נתפס כניסיון לחזק את יחסיה עם ישראל על רקע הידרדרות היחסים עם טורקיה ואיראן.

שנותיה המוקדמות של שגרירות רוסיה בחיפה

לשגרירות רוסיה בחיפה היסטוריה ארוכה ועמוקה. מהקמתה על ידי ממשלת הצאר ב-1891, ועד לפינויה במלחמת העולם השנייה, ולאחר מכן ועד להקמת השגרירות החדשה ב-1951. , שגרירות רוסיה בחיפה הייתה הנציגות הדיפלומטית המרכזית של רוסיה באזור. השגריר הרוסי בטורקיה, השגריר אלכסנדר מ' ויסקונטי, הפך לשגריר הראשון שפתח שגרירות חדשה לאחר מלחמת העולם השנייה ב-14 בדצמבר 1951. הבניין הנוכחי ברחוב קינג ג'ורג' 26 מכיל את שני משרדי השגרירות הרוסית.

העידן הסובייטי וכינון היחסים בין ישראל לרוסיה

התקופה הסובייטית היא תקופה בהיסטוריה של רוסיה והעולם שנמשכה בין השנים 1922 עד 1991. בתקופה זו התקיים איחוד הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות (ברית המועצות) כמדינה סוציאליסטית שנשלטה על ידי המפלגה הקומוניסטית שלה. המדינה הורכבה מ-15 רפובליקות ושני אזורים אוטונומיים. בשנת 1948 הפכה ישראל למדינה עצמאית, מה שהוביל לכינון היחסים בין ישראל לרוסיה.

העידן הפוסט-סובייטי וכינון יחסים דיפלומטיים עם ישראל

כינון היחסים הדיפלומטיים עם ישראל היה אבן דרך עיקרית בעידן הפוסט-סובייטי. כינון היחסים הדיפלומטיים עם ישראל היה אבן דרך עיקרית בעידן הפוסט-סובייטי. כינון היחסים הדיפלומטיים עם ישראל חלה במקביל לפירוק ברית המועצות ולהכרה של ברית המועצות בישראל כמדינה עצמאית. ברית המועצות וישראל כוננו יחסים דיפלומטיים ב-1 בינואר 1992, לאחר תקופה של משא ומתן חשאי שהחל ב-1990. אירוע זה סימן שינוי משמעותי במדיניות החוץ של שתי המדינות ובישר עידן חדש ביחסי ברית המועצות-ישראל.

מהם היחסים הנוכחיים בין ישראל לרוסיה?

בין ישראל לרוסיה הייתה מערכת יחסים מסובכת מאז קריסת ברית המועצות ב-1991. שתי המדינות חלוקות ביניהן לעתים קרובות בנושאים אזוריים, כמו מלחמת האזרחים בסוריה, תוכנית הגרעין של איראן והסכסוך הישראלי-פלסטיני. מערכת היחסים הישראלית-רוסית הנוכחית מאופיינת בשיתוף פעולה מוגבל בתחומים מסוימים, כמו מסחר ותיירות, בעוד שהיחסים מתוחים באחרים, לרבות שיתוף פעולה צבאי ותיאום דיפלומטי.

איך רוסיה רואה את ישראל?

לרוסיה ולישראל יש היסטוריה ארוכה של שיתוף פעולה. לאורך ההיסטוריה רוסיה הייתה אחת מבנות הברית החשובות ביותר של ישראל. רוסיה הביעה תמיכה לא פעם בממשלות ישראל, אבל היא לא בהכרח רואה איתן עין בעין בכל הנושאים. עמדתה של רוסיה כלפי פלסטין היא דוגמה מושלמת לזה. רוסיה תמכה במלחמת ששת הימים של 1967, שבה ישראל השיגה את השליטה על הגדה המערבית ורצועת עזה, תוך כיבוש מזרח ירושלים. רוסיה אמנם לא תמכה בכיבוש הישראלי בשטחים אלה, אך היא לא נקטה עמדה בשאלה אם גם פלסטין צריכה להתקיים או לא. ב-1980, לאחר קריאות חוזרות ונשנות לפתרון שתי מדינות על ידי ברית המועצות , ישראל סיפחה את מזרח ירושלים, והפכה את הפלסטינים החיים בעיר לחסרי אזרחות. היחסים של רוסיה עם סוריה קצת יותר מורכבים מיחסיה עם ישראל. רוסיה היססה לגנות את שלטונו של הנשיא בשאר אל-אסד בסוריה ותומכת בממשלתו במאבק נגד כוחות אופוזיציה כמו צבא סוריה החופשי של המורדים ודאעש.

נוכחות רוסיה בישראל ועתיד היחסים בין ישראל לרוסיה

הנוכחות של רוסיה בישראל אינה חזקה כמו שיכלה להיות. לשתי המדינות יש פוטנציאל רב לשיתוף פעולה ויש תחומים רבים שבהם הן יכולות להפיק תועלת אחת מהשנייה. המסקנה למאמר זה היא שהנוכחות של רוסיה בישראל תהיה חזקה יותר אם שתי המדינות יפעלו יחד בצורה הדוקה יותר, בעיקר בתחומי המסחר, התיירות והטכנולוגיה. עתיד היחסים בין ישראל לרוסיה תלוי במספר גורמים. היחסים בין שתי המדינות אינם חד סטריים. זה מבוסס על כבוד הדדי והבנה.

ניתן לומר כי ישראל ורוסיה מצויות במצב של "שלום קר". יש להן מחלוקות, אך לשתיהן יש אינטרס לפתח את מערכת היחסים ביניהן.